פודקאסט

נטוורקינג. כנראה אחת מהדרכים היותר אפקטיביות לייצר impact היא לבנות נטוורק חזק שיעזור לנו לקצר תהליכים, לקבל עצה טובה, לגייס משאבים ולהפוך חלום למציאות. אז אם כל כך ברורה לנו המשמעות האדירה של האירוע הזה שנקרא נטוורקינג, למה לעזאזל זה כל כך מאתגר? כל כך לא טבעי? ויותר מזה, איך עושים את זה נכון? אילו אסטרטגיות ניתן לגייס לטובת ביצוע אפקטיבי של בניית הנטוורק שלנו? בדיוק על זה נדבר היום בפרק הסולו שלנו.

עשיית נדל"ן, הקמה של חברת נדל"ן ויצירתיות בשיווק. פודקאסט של סגירת מעגל יש לנו היום, לפני כמה שנים טובות, פגשתי את אסף כהנר בקיבוץ ברקאי כשאני על מדים של חיל האוויר ומגיע עם ההורים לבחון רכישה של דירה להשקעה בעיר חריש. החיבור הראשוני נוצר, יצר יזמי שלי יחד עם יוזם מיוחד. לאורך השנים אסף ממנכל את חברת השיווק של eWave Nadlan ולאחרונה מונה להיות מנכ"ל החברה. אסף הוביל ומוביל מהלכים ייחודיים בנוף הנדל"ן הישראלי בתחומים מיוחדים. הצטרפו לשיחה על עסקים,

הפעם הראשונה שלקחתי ספר ליידי הייתה בגיל 18, הפעם הראשונה שהחזקתי בספר עיוני הייתה בגיל 19.   מאז התחיל לו רומן ארוך שלי עם ספרים פותחי תודעה, ספרים שגורמים לחומר האפור במוח לעבוד שעות נוספת ולתודעה שלי להטיל ספק בקיים ובאורחות חיי. בגיל 19 הייתה לי הזכות להיתקל בספר "האם שימפנזים חושבים על פרישה" של איש העסקים יעקב בורק.   הספר הוא אסופה אקלקטית של מחקרים מרתקים מפושטים עם פרשנות אישית סביב היצור הזה שנקרא "אדם". אחרי ספיגה מהירה של

כמעט כל דבר משמעותי שנרצה להביא לידיי קיום בסיבוב חיים הזה דורש קבוצה שתוביל את היצירה שלו. קבוצה, דבוקה של אנשים חדורי מטרה משותפת מחוברים בחזון וערכים משותפים. העבודה והיצירה בקבוצה טבועה בנו ברמה הביולוגית העמוקה ביותר כמין שכוחו מגיע לא מטפריו או מכוח זרועותיו אלא מאחדותו. אז איך מניעים קבוצה? איך יוצרים דבוקה של אנשים שתיצור יחד איתנו מציאות? איך יוצרים שיתופיות וחיבור עמוק בין אנשים שמהותו ומטרתו היא הפיכת הכדור הכחול שאנחנו חיים בו לטוב יותר? בדיוק על

סיבוב שני! הפודקאסט האחרון עם דניאל לויתן יצר המון המון תגובות ואחוזי האזנה נורא ארוכים (וכנראה שלא סתם..) דניאל הוא יצור מיוחד שמתהלך בעולם, בוחן, שואל, שם סימני שאלה ומתעסק בדברים שהם ברומו של עולם ב30 אלף רגל על התרבות והעולם שלנו. והפעם היה לנו שיחה מרתקת ועמוקה על הדבר הנפלא הזה – סנכרון. מה גורם לנו להיות בסינכרון? מה גורם לנו להיות בסנכרון עם עצמנו, עם האנשים סביבנו, עם הטבע, עם העולם. למילה הזאת סינכרון עומדת המון משמעות –

מדי פעם אני עושה פודקאסטים שמשאירים לי טעם של עוד, ומדי פעם אני גם אומר לאורח "וואלה הייתי שמח שנעשה עוד פרק ביחד" מדי פעם הדבר הזה גם הופך למציאות. אז היום יש לנו פרק מיוחד (נוסף) עם יהונתן הירשפלד, יונתן הירשפלד הוא צייר, אוצר, מרצה וכתב בעיתון הארץ. ידען בלתי נדלה, אינטלקטואל המכיר את תולדות האומנות והפילוסופיה על בורים ומדבק במיוחד בהתלהבות המיוחדת שלו. הפרק הזה הוא קצת שונה, לקחנו דמות ספציפית – אחד האמנים הריאלסטים המשמעותים ביותר –

אנחנו חיים בעידן של "מנטורים". בעולם של היום, בעידן האינסטגרם, הפייסבוק והטיקטוק, לכל אחד יש תחנת מדיה פרטית שמאפשרת לו לצעוק לעולם ידע ותוכן. הפלטפורמות האלו שלא דורשות חסמי כניסה ומדלגות על "ועדות" למיניהן המחליטות על מי צריך לקבל במה ומי לא הן נפלאות ונהדרות אך אליה וקוץ בה. יחד עם לא מעט תוכן נפלא אנחנו גם מקבלים קופי פייסט של לא מעט אנשים שיש פער בין מה שהם מדברים עליו למול המציאות אותה הם חיים. ולכן, אנחנו צריכים להיות

איך נהנתי מהשיחה הזאת! השיחה עם ד"ר יובל קליש הייתה שיחה פתוחה, קלילה מחד ורצינית ומחקרית מאידך. בדיוק התמהיל שעושה לי צמרמורות (חיוביות) בגוף. על מה דיברנו? דיברנו על מקור הכריזמה וההבדלים בין כריזמה מולדת לנרכשת. דיברנו לעומק גם על מרכיב הגנטיקה למול הסביבה בפיתוח האופי והכישורים שלנו. בנוסף, לא פסחנו על בניית קשרים ותהליכי נטרווקינג במאה ה-21 על בסיס המוח הארכאי שלנו. אם מעניין אתכם ללמוד קצת יותר על עצמכם ועל מקור האופי שלכם, הצטרפו אלינו. ד"ר יובל קליש

שאלה שעולה אצל לא מעט מאיתנו, היא האם להתמקד או להתרחב. האם לבחור דבר אחד להתעמק בו – מיומנות אחת, עבודה אחת, קריירה אחת או לחילופין לעשות גם וגם וגם. מצד אחד פרדוקס הבחירה הזה יכול לשתק אותנו, ולהוביל אותנו לחוסר נחת ולא להיות ב'רמה עולמית'. מצד שני מיקוד בדבר אחד שהוא לא נכון עלול לגרום לנו לשלם מחירים גדולים, ולהפסיד הנאות רבות. אז האם אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה? בדיוק על זה הייתה לי הזכות לשוחח עם

יש לי חבר טוב שהשיחות איתו כמעט ולא מכילות רגעי שקט. תמיד עולה לו עוד נושא שיחה ועוד נושא שיחה ועוד נושא שיחה. ובהשראת טים פריס הצעתי לו לעשות פרק משותף שלא יהיה סביב נושא אלא יהיה ממוסגר ב-"שיחה רנדומלית". קצת להקליל ולא לקחת את התדר הרגיל של הפודקאסט, לקפץ בין נושאים. חייב לציין שהפרק הרנדומלי הראשון דרש קצת זמן התנעה. כנראה שהוספה של מצלמות ומיקרופון שוברת משהו במרקם הלא מחייב, הסיבוב הבא יהיה חד עוד יותר 😉 הצטרפו לשיחה